חברים יקרים שלום רב,
אגרת מנכ"ל זו מיוחדת כולה לבג"צ ולהליכים בו – אחד, החשוב מכולם, ועוד שניים שהסתיימו לאחרונה.
בג"צ דמי הליווי
ב 5.3.19 אמורה היתה המדינה לענות, בהתאם לצו שהוציא מלפניו בית המשפט הנכבד, לעתירתנו לגופה. כלומר, במועד זה היה על המדינה לנמק מדוע היא סבורה שאין להשוות את דמי הליווי לקצבת הניידות, כפי שדרשנו. כזכור, כבר חודשים ארוכים אנו ממתינים לתשובת המדינה אך זו מתחמקת מהתייחסות לטיעוננו, דוחה את המועדים ומשתמשת בתירוצים שונים.
דבר אחד חייב להיאמר – המדינה לא אכזבה גם הפעם, ועשתה את הצפוי, למרות צו שהוצא לה, וערב המועד האחרון להגשת עמדתה חזרה וביקשה מבית המשפט שיתיר לה להימנע מכך. המדינה ביקשה שיינתנו לה שלושה חודשים נוספים להגשת עמדה והיא מתרצת זאת בשני תירוצים:
שתי טענות אלו מגוחכות, שכן הראשונה עמדה כבר לפני בית המשפט עת שהוציא מלפיו את הצו שמורה לתת מענה לגופו של עניין, והשנייה אינה רלוונטית לענייננו – לגבי השנייה אדגים כי לאחרונה, מטעמים פוליטיים, נמנע שר האוצר מלחתום על צו שייקר את מחירי מוצרי החלב וכן צו שייקר את מחיר הטבק לגלגול, והנה עתירות שעסקו בכך הניבו צו שהורה לשר לחתום על צווים אלו גם בתקופת בחירות.
הצוות המשפטי שמטפל בבג"צ הגיב לבקשת המדינה בהתנגדות נחרצת ואנו ממתינים להתייחסות בית המשפט, עליה נעדכן מיד כשנקבלה.
"בג"צ קצבת הנכות לאזרחים ותיקים"
בג"צ זה, אותו הגשנו ביחד עם עמותת "כן לזקן", עסק בטענת האפלייה של אנשים עם מוגבלות הנתמכים בקצבת זקנה עם השלמה לנכות, אשר במסגרת העלאת קצבאות הנכות לציבור הזכאים הועלתה קצבתם רק במחצית הסכום שניתן לאחרים. אנו סברנו שיש לתקן עוול זה וכי קצבתם אמורה לעלות באותו סכום ככל הזכאים. המתנגד הראשי, כמו גם בהליך הראשון שתיארתי, הוא משרד האוצר משיקולים של תקציב ולא מכל שיקול אחר.
אציין שבמקביל הוגשה עתירה דומה ע"י ארגוני נכים נוספים והדיון בשתי העתירות אוחד.
לצערנו, בית המשפט לא ראה מקום להתערב בנושא, מטעמים משפטיים שלא אלאה אתכם בהם, והציע לנו למשוך את העתירה, כדי שלא לאלצו לכתוב החלטה שתקשה עלינו בעתית. בית המשפט ציין בפני הצדדים שהוא אינו מטיל ספק בכך שהעלאת הנושא ראוייה ומוצדקת, אך לדעתו יש לפעול במישור הציבורי לקדם את הנושא.
כל העותרים קיבלו את הצעת בית המשפט ומשכו את העתירה.
בג"צ מדרכות ירושלים
עתירה זו עסקה בדרישה ממשטרת ישראל ומעירית ירושלים למלא את חובתן ולאכוף בכל רחבי העיר, לרבות בשכונות המגורים, את האיסור לחנות על מדרכות ולאפשר לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה להתהלך בבטחה במרחב הציבורי. גם עתירה זו נדחתה מטעמים משפטיים הנוגעים לגדר הסמכות של בג"צ להתערב בשיקול הדעת של הרשויות. למרות זאת, בפסק דינו, קבע בג"צ אמירות חשובות שיהוו אבן בוחן לרשויות בעתיד.
בין היתר קבע בית המשפט שרשויות החוק מחויבות לאכוף את החוק וכי זה אחד מתפקידיהם החשובים. בית המשפט קבע, עוד, שהעתירה היתה חשובה בהביאה למודעות את צרכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות ויכולתם להתנהל בחופשיות במרחב העירוני.
נאמר שמשטרת ישראל הנהיגה הדרכה לשוטריה והבהירה להם את חשיבותו של הצורך להבטיח מעבר חופשי להולכי רגל, ובמיוחד אלו עם מוגבלות, ואף הכינה "דף מסרים" שהועבר לשוטריה. עירית ירושלים הודיעה שהגבירה את האכיפה, גם בשכונות המגורים, ואכן – לאחרונה התפרסמה כתבה באחד המקומונים בעיר שתושבים רבים מתלוננים על דוחות שהחלו לקבל באזור המגורים, בשל חנייה על מדרכה.
אסיים נקודה זו בציטוט מפסק הדין:
"על הרשויות לעצב את המרחב הציבורי באופן המעניק מענה הולם לצרכי כלל התושבים – בעלי מוגבלויות, בעלי צרכים מיוחדים, הולכי רגל ובעלי רכב. סדר הצגת הקבוצות אינו מקרי. הוא משקף את חשיבות ההגנה על הזכויות והאינטרסים של ציבור הולכי הרגל – וביחוד בעלי המוגבלות שבהם"
"הנה כי כן, דחיית העתירה הכוללנית אינה מעניקה לעירית ירושלים שיק פתוח. נהפוך הוא, עותרים המבקשים להשיג על הסדרי חניה קונקרטיים יוכלו לפנות בעניין לערכאה המנהלית המתאימה."
"נסכם ונאמר כי העתירה מיצתה את עצמה לאחר שתרמה להעלאת המודעות למצוקת הולכי הרגל, ובייחוד בעלי המוגבלויות שבהם, בקרב הרשויות."
חברים, בשל התנהלות זו, של המדינה, ובעיקר של משרד האוצר, הפקנו לכל בכירי משרד האוצר, לרבות לשר האוצר בעצמו, תעודת עיוור מדומה, בהיותם "עיוורים לצרכינו". התעודה נמסרה להם בלוויית מכתב, וזו לשונו:
לכבוד
מר ____
משרד האוצר
שלום רב,
הנדון: משרד האוצר ובכיריו עיוורים לצרכינו.
המרכז לעיוור בישראל (ע"ר) הנו ארגון הגג של כל הארגונים "של" ו"למען" אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל. אוכלוסיית האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה מונה כ 24,500 אנשים מכל הגילאים המגזרים והמגדרים בישראל, והמרכז לעיוור בישראל, משמש להם לפה ומייצגם מול כל רשויות השלטון, בתחומים מגוונים ורבים.
אנחנו חולמים על עולם בו אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה יכולים לחיות חיים מלאים בחברה פתוחה, נגישה ומכבדת. אנחנו פועלים ונלחמים יום יום כדי ליצור חברה כזאת בישראל.
במהלך כל הקדנציה החולפת העלינו בפני גורמי ממשלה שונים צרכים של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה שביקשנו להציב על סדר יומה של הממשלה לדיון. מרביתם של צרכים אלו ידועים לכם שנים רבות ורובם ככולם הם בבחינת תיקון עוול מתמשך, מזה שנים, שמשמעו אפלייה בוטה של ציבור האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה למול אוכלוסיות אנשים עם מוגבלות אחרת.
בין נושאים אלו ניתן למנות:
החוט המקשר את כל אלו הוא התנגדות משרד האוצר לדיון בדברים לגופם ופסילתם על הסף בשל עלותם האפשרית.
כאזרחים, אנו מצפים מקברניטי המדינה לבחון פניות של הציבור לגופן, לבחון תחילה את ההצדקה להן ורק לאחר החלטה בדבר ההצדק לבחון את שאלת התקציב ולהביא לפתרון תוך ניהול דיון פורה ומפרה. תחת זאת, כנוהג, הנכם בודקים תחילה את השאלה התקציבית ולפיה מקבלים החלטה מבלי להתייחס לשאלה הנדרשת אם פנייה, זו או אחרת, שלנו מוצדקת, אם לאו. לעיתים קרובות זאת למרות עמדת משרדים אחרים אשר מצדיקים ותומכים בדרישותינו.
משרד האוצר הגדיש את הסאה לאחרונה, עת ערב חובתכם ליתן תשובה לעתירה שהגשנו לגבי האפלייה בין מקבלי דמי הליווי למקבלי קצבת הניידות, בחרתם, שוב, לא לענות לגופם של טיעונינו, פניתם לבג"צ בבקשה לדחות את המענה, התכסיתם בוועדה שהקמתם שתפקידה, לכאורה, לבחון "סוגיות כבדות משקל", השתמשתם בבחירות כתירוץ חסר שחר וכל זאת בניגוד לצו שהוציא מלפניו בית המשפט.
על כן, אני מעניק לך תעודת עיוור/לקוי ראייה, כי הנך עיוור לצרכינו.
בברכה,
נתי ביאליסטוק כהן
המנהל הכללי
הצהרת נגישות