דבר המנהל הכללי / איגרת מס’ 23 לציבור 04-12-19

שלום חברים,

“שוב חוזר הניגון” – במלים אלו נפתחה תגובתנו לבקשת הדחייה החדשה שהגישה המדינה, בנוגע למועד הדיון בבג”צ דמי הליווי שלנו, בטענה שבתקופת ממשלת מעבר לא ניתן לקבל החלטות כפי שאנו מבקשים. עוד עדכנה המדינה שהצוות שהוקם ממשיך את דיוניו, דורש וחוקר בסוגייה, ועדיין אין לו מסקנות. לצד זה מציינת המדינה שהוספת אוכלוסיות נוספות להסדר הניידות, כרוכה ממילא בזמן רב שכן לאחר שתגיש הוועדה המלצותיה, ידרשו השרים החדשים שיתמנו לגבש את עמדתם, לגבש הסכמות עם המוסד לביטוח לאומי, לנהל משא ומתן על ההסכם החדש עמו, לתקן תיקוני חקיקה שעשויים להידרש והכל כפוף לאילוצי תקציב שיקבעו.

בתגובתנו התנגדנו נחרצות למתן ארכה וקבענו שכל עבודת הצוות אינה רלוונטית לענייננו, שכן הצוות בוחן הוספת אוכלוסיות נוספות למעגל מקבלי קצבאות בגין הצורך בסיוע לניידות ואילו לגבינו שאלה זו לא רלוונטית. לכל היותר, טענו, שהצוות הבינמשרדי ראוי שידון באלו מקרב נושאי תעודת העיוור שאינם זכאים כיום לדמי הליווי. עוד אמרנו שבכלל כל שאלת התאמת הסכם הניידות לצרכים החדשים אינו נוגע לנו, שכן פתוחה בפני המדינה “דרך המלך” להעלאת דמי הליווי והעברתם בדרך המקובלת היום.

יצויין, שכרגיל, בקשת המדינה הובאה “ברגע האחרון”, ממש במועד בו היה עליה להגיש את תשובתה לצו על תנאי שניתן לה, ולנמק מדוע לא יושוו דמי הליווי לגובה קצבת הניידות למחוסרי רכב.

לשמחתנו, בג”צ לא נעתר הפעם לבקשת המדינה והורה על קיום הדיון במועדו! מאחר שלא הוגשה עמדת המדינה לגופו של עניין הורה לה כבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, להגיש תגובתה עד ל 12.12.

אנו נערכים לקיים הסעות לדיון שכן חשוב מאד למלא את אולם בית המשפט ולהפגין בכך עד כמה חשוב הנושא עבורנו!

וכאילו אין די בכך, הודיעו לנו ממנהל מוגבלויות, שבשל העדר ממשלה נבחרת ותקציב מגובש לשנת 2020, אין ודאות שההטבות החומריות אשר אנו זכאים להן, יהיו תקפות לאחר סוף שנה זו. כלומר, סבסוד אביזרי עזר אישיים והחזרי מס, אינו ודאי החל מחודש ינואר הקרוב. לנושא זה השלכה קשה על יכולת התפקוד, השיקום והשילוב של אוכלוסיית הזכאים בחברה בישראל ופגיעה כלכלית קשה בנו.

אנו מקיימים מגעים אינטנסיביים להסרת רוע הגזירה בתקווה שהדברים יסתדרו עוד טרם תחל שנת התקציב, ונעדכן בהמשך.

כמו כן, לפי החוק שחוקק להעלאת קצבת הנכות, בינואר הקרוב אמורה הקצבה לעלות בפעימה נוספת. גובה הפעימה לא הוגדר בחוק והיה נתון להחלטת שרי הממשלה בהתאם להמלצות צוות שיוקם. הצוות שהוקם אכן החל את דיוניו, אולם אין כל ודאות שיקבע המלצות עד למועד שיאפשר את העלאת הקצבה במועד שנקבע. יתרה מכך, בשל העדר ממשלה קבועה וכנסת מתפקדת, לא מן הנמנע שהאוצר יעשה שימוש בתירוצים אלו כדי לדחות את העלאת הקצבה למועד לא ברור. בימים האחרונים הזמין הצוות ארגונים מסויימים, שלקחו חלק במאבק הקצבאות, להביע את עמדתם באשר לדרך חלוקת הקצבה בפעימות הבאות. במכתב שכתבתי לצוות ובהופעתי בפניהם בע”פ הדגשתי את עמדתנו, החד משמעית, לשימוש אחיד בתקציבים שהועמדו לכך, להגדלת קצבת הנכות, לכל הזכאים, באופן אחיד ובלתי מפלה.

לפני מספר שבועות הגיש המרכז לעיוור, בשם ציבור נושאי תעודת העיוור בישראל, תובענה ייצוגית כנגד חברת דואר ישראל. עילת התובענה היא בכך, שלמרות חובתה, חברת דואר ישראל אינה מעבירה “דואר עיוורים” עד לבית הנמען. יתרה מכך, על חברת הדואר לבצע ניסיון מסירה ראשון ובמקרה של אי הצלחה, עליה לתאם עם הנמען מסירה במועד נח לו. למרות שאנו מקפידים לרשום על דברי הדואר שאנו שולחים אליכם (בעיקר אביזרים שנרכשים בחנות וזכאים להגדרת “דואר עיוורים”) הן את העובדה שמדובר בדואר עיוורים והן את מספרי הטלפון של הנמענים, חברת הדואר אינה מקיימת את חובתה וגורמת לטורח מיותר עבורכם. כל פניותינו לחברה, ברמה המקומית וברמת ההנהלה שלה, נתקלו בסירוב לבצע את המוטל עליה, בתירוצים מתירוצים שונים או בדרישה כי המסירה תיעשה בתשלום. אם כן, משנואשנו מלקבל מענה שיספק את צרכינו החלטנו לפנות לסעד משפטי ופנינו לבית המשפט בבקשה להכיר בתובענה שהגשנו כתובענה ייצוגית בשם כלל הציבור. תשובת חברת הדואר לתובענה שהוגשה, טרם התקבלה.

עוד תובענה ייצוגית שהוגשה בימים האחרונים עוסקת בנגישות התחבורה הציבורית בישראל. נושא זה מעסיק מאד את קהילתנו, בהיות התחבורה הציבורית גורם משמעותי בשילוב אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בחברה ובתעסוקה, ומהווה צורך קיומי עבורנו. בשל טענות רבות שנשמעות כל הזמן ומתוך חובתנו לקשב לרחשי הציבור, בדקנו במשך כ 21 חודשים את התנהלותן של מספר חברות, תיעדנו מקרים ועמלנו על הגדרתם כנגישים או שאינם נגישים, לפי פרמטרים שמוגדרים בתקנות ובכללים שמחייבים את חברות התחבורה הציבורית. הסתבר שכ 50% מהמקרים שתועדו הוגדרו כלא נגישים!

מופע משמעותי זה של מקרים לא נגישים מצד החברות שנבדקו במשך התקופה, מעיד, לדעתנו, על נורמה פסולה של העדר הנגשה כתופעה נרחבת ושיש לפעול לתקנה!

כאמור, גם בנושא זה, בחרנו להשתמש בכלי האכיפה האפקטיבי ביותר לדעתנו, פניה לבית המשפט בתובענה ייצוגית כנגד החברות שתועדו כחברות שמזלזלות בחובתן להנגיש את הנסיעה בתחבורה הציבורית עבור הציבור שאנו מייצגים.

תגובת החברות הנ”ל לטענות שמועלות בתובענה שהוגשה, טרם התקבלה.

אי אפשר לסיים מבלי לקוות שהתקופה הרעה שעוברת עלינו בשל המצב הפוליטי אליו נקלעה מדינת ישראל, ייפתר בקרוב ונוכל לשוב למסלול של עשייה אפקטיבית וקידום זכויות.

כמובן שאעדכן בכל התפתחות.

שלכם,

נתי ביאליסטוק-כהן
המנהל הכללי

Print Friendly, PDF & Email